חמות או חמות: מדענים הבינו איזו סבתא שימושית יותר

מדענים פינים וקנדים החליטו לברר אם הסבתות באמת נחוצות להישרדותם של נכדיהן, ושהסבתות בהן שימוש מעשי יותר. המחקר הראה כי הסבתות שונות, וחלקן בעלות השפעה מועילה על בריאות הנכדים, בעוד שאחרים לא.

בטבע, לסבתות יש רק לווייתנים אנושיים, רוצחים, לווייתנים ובלוגה. בסוגים אחרים של דבר כגון "סבתא" אינו קיים באופן עקרוני. מדענים מאמינים בכך כאשר סבתא מגדילה באופן משמעותי את סיכויי הישרדותם של דור הנכדים. משימה זו ניתנת לסבתות על ידי תהליכים אבולוציוניים.

חוקרים פינים מאוניברסיטת טורקו ניתחו נתונים על פריון ותמותה בשטח ארצם מ -1731 עד 1895. המחקר נגע כמעט 6 אלף נכדים וסבתות שלהם.

מומחים קנדיים ניתחו נתונים על אוכלוסיית קוויבק מ -1608 עד 1799. המחקר נגע ב -3.5 אלף סבתות וכמעט 56 אלף נכדים.

כאשר סבתא גרה עם הוריו, סיכויי ההישרדות של הילד בגיל צעיר עולים ביותר מ -30%. במקרה זה, זה בדיוק על הסבתא בשורת האם, כלומר על החמות. אם חמותה חיה עם המשפחה, בדרך כלל היא אינו משפיע על הישרדותם של נכדים ונכדות. אחרי 75 שנים, החמות מסוכנות בכלל: שיעור ההישרדות של ילדים במשפחות עם סבתא כזו צומצם ב -37%.

זה נקרא "אפקט סבתא"..

ככל שהחתנה ממשפחה עם נכדים, פחות ילדים במשפחה הזאת, וככל שהם שורדים יותר. ככל שהחמות קרובה יותר, כך יוכלו הילדים ללדת את בתה, וככל שיגדל הסיכוי של כל אחד מהנכדים להישרדות.

המחקר שלו מדענים לא ניסו לפגוע בסבתות מצד האב - יש גם תועלת רבה מן החמות, אך בכל זאת הדגישו החוקרים כי עדיף אם הסבתא על קו האפיפיור אינה מתגוררת עם הורים צעירים, אלא מרחוק. תקשורת איתה תהיה חופשה אמיתית עבור הילד. עובדה היא, כי טבען של הנשים מטיל דאגה מוגברת על ילדיהן של בנותיהן, ולא על בניהן. ועם זאת, על פי המדענים, שום דבר לא יכול להיעשות.